דיסתימיה (דיכאון קל כרוני)

דיסתימיה היא סוג של דיכאון קל כרוני (מתמשך) עם תסמינים פחות חמורים מדיכאון מג'ורי, אך לרוב הם נמשכים זמן רב יותר, לפעמים שנתיים ויותר. אנשים רבים עם דיסתימיה טוענים שהם סבלו מדיכאון מאז שהם זוכרים את עצמם, או שהם מרגישים שהם יוצאים ונכנסים למצב דיכאוני כל הזמן. דיסתימיה נוטה להתפרץ בגיל צעיר – בילדות, בגיל ההתבגרות ובמבוגרים צעירים.

תסמיני דיסתימיה

התסמינים העיקריים של דיסתימיה הם מצב רוח ירוד ועצבות רוב הזמן, כמעט בכל יום במשך שנתיים לפחות. בנוסף, רוב הזמן ישנה נוכחות של לפחות שניים מהתסמינים הבאים:

נדודי שינה או שינה מרובה.
תשישות או רמות נמוכות של אנרגיה.
דימוי עצמי נמוך.
חוסר תיאבון או אכילת יתר.
בעיות בריכוז ו/או חוסר יכולת לקבל החלטות.
תחושת חוסר תקווה.

פעמים רבות אנשים עם דיסתימיה מאוכזבים מעצמם, או רואים באור שלילי את עצמם, את עתידם, אנשים אחרים ואירועים בחיים. הרבה פעמים נראה להם שקשה לפתור בעיות. בילדים ובמתבגרים מצב הרוח עשוי להתבטא בעצבנות ולא בדכדוך, והוא נמשך לפחות שנה אחת.

מה גורם לדיסתימיה?

קיימים מספר גורמים האחראיים להתפתחות סוג זה של דיכאון. הנה מספר דוגמאות לגורמים נפוצים:

נטייה גנטית לדיכאון.
גורמים ביולוגיים, למשל שינויים בנוירוטרנסמינטורים (מוליכים עצביים שמעבירים מסר מתא עצב אחד למשנהו), כגון סרוטינין או דופאמין.
מתח מתמשך – במיוחד עם תחושות של חוסר תקווה או חוסר אונים.
מצב רפואי או מחלה כרונית.
גורמים פסיכולוגיים – לדוגמה בדידות, מוות של אדם קרוב.
התמודדות באמצעות רומינציה (התמקדות חוזרת ופסיבית במצוקה של עצמך) במקום לנסות לפתור בעיות.
התנהגות זו משמרת ומגבירה מחשבות שליליות ויכולה לגרום ולשמר דיסתמיה.
אישיות – אנשים עם תכונות אישיות שונות כגון אנטי-חברתיים, תלותיים, דיכאוניים ועוד עלולים לפתח דיסתימיה.

אם אתה מזהה סימנים המעידים על דיסתימיה מומלץ לפנות לרופא ולשוחח עימו כיצד יוכל לסייע לך להתמודד עם מצבך. רופאי המשפחה מצוידים במגוון כלים היכולים לסייע לך להתמודד עם מצבך.