דיכאון אצל ילדים
תחושות זמניות של עצבות או חוסר תקווה הם חלק טבעי ונורמאלי בחיינו, וגם בחיי הילדים. אבל, יש ילדים החשים עצב או חוסר עניין בדברים שפעם גרמו להם הנאה, או מרגישים חסרי אונים וחסרי תקווה במצבים שניתן בקלות לשנותם. כשתחושות אלה מופיעות באופן עקבי, יכול להיות שהילד סובל מדיכאון.
תסמינים של דיכאון בילדים
הנה דוגמאות להתנהגויות שניתן לראות בילדים עם דיכאון :
- תחושת עצבות, חוסר תקווה או עצבנות, המופיעה מרבית הזמן.
- חוסר רצון להשתתף בפעילויות מהנות.
- שינויים בהרגלי האכילה – אכילה מרובה או מועטה מהרגיל.
- שינויים בהרגלי השינה – שינה מרובה או מועטה מהרגיל.
- קשיים בריכוז.
- חוסר ערך עצמי או תחושת אשמה.
- פגיעה עצמית.
יש ילדים שאינם מדברים על מחשבות של חוסר תקווה או חוסר אונים, ואולי אינם נראים עצובים. דיכאון עלול לגרום גם להתנהגות בעייתית אצל הילד או לגרום לו להיות חסר מוטיבציה, והסביבה לא מזהה זאת כדיכאון אלא כ"ילד בעייתי".
חשוב לדעת, שתסמינים כמו אלה המוזכרים כאן עלולים להופיע מסיבות שונות, לאו דווקא מדיכאון, ולכן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע ולשלול סיבות אחרות העשויות לגרום לתסמינים אלה.
איך אדע אם הילד שלי סובל מדיכאון?
ילד עם דיכאון עשוי להעמיד פנים שהוא חולה, לסרב ללכת לבית הספר, "להיתלות" על ההורה או לדאוג כל הזמן שמשהו יקרה להורים. מכיוון שההתנהגות משתנה מילד לילד, ומשלב ילדות זה לאחר, קשה להבחין אם הילד עובר תקופה קשה באופן זמני או שהוא סובל מדיכאון. מרבית מצבי הדיכאון בילדים מתחילים ברמות גבוהות של חרדה.
הנה מספר המלצות כיצד כדאי לדבר עם ילד עם דיכאון:
- הראה תמיכה רגשית על ידי סבלנות, תמיכה ועידוד
- דבר עם ילדך, לאו דווקא על דיכאון, והקשב לדבריו.
- לעולם אל תזלזל ברגשות שילדך מביע, אך נסה להראות לו את התמונה המציאותית ותן לו תקווה.
- לעולם אל תתעלם מהערות על התאבדות!
- הזכר לילדך שעם הזמן, ובעזרת התמיכה המקצועית שיקבל, הדיכאון יחלוף.
אם התנהגותו של הילד השתנתה, מומלץ לפנות לרופא הילדים על מנת לשלול סיבות אחרות לתסמינים אלה. אם נשללו מצבים רפואיים אחרים, והחשד הוא דיכאון, כדאי לשוחח עם רופא הילדים, עם פסיכולוג או גורם מקצועי אחר, שיוכלו להמליץ לך באילו דרכים תוכל לסייע לילדך.
קרא עוד על התמודדות עם דיכאון ועל אפשרויות הטיפול הקיימות